החלטה בתיק בר"ע 44185-09-12

1.   לפני בקשת המבקש לפטור מאגרה לפי תקנה 12 ל תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008 (להלן - תקנות האגרות), בגין בקשת רשות ערעור שהגיש על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב (תיק 29781-12-10 השופט דורי ספיבק), בה אישר השופט ספיבק את החלטת השופטת גילצר-כץ להתיר למבקש להזמין 5 עדים ולא 9 עדים מטעמו, כפי שביקש, לישיבת ההוכחות שאמורה להתקיים ביום 11/7/13, בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

2.   לטענת המבקש כעולה מתצהירו, מאז פיטוריו מהמשיבה הוא אינו משתכר ואף תביעתו לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, נדחתה. לטענתו הוא מתקיים מקצבת נכות שהוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי בסך של 2,150 ש"ח לחודש, אין לו חסכונות, למעט סכומים שקיבל לאחרונה מהמעביד בעקבות סיום עבודתו, כאשר לדבריו כסף זה משמש אותו לצרכי מחייתו. לטענתו, הוא זקוק לכל אגורה לרבות לצרכי טיפולים להם הוא נזקק בשל נכותו, ועל כן מבוקש לפטור מאגרת בית הדין.

לתצהירו צירף המבקש מסמכים לתמיכה בטענותיו, ובכלל זה, טופס יתרות בבנק, תלושי שכר לתקופה שקדמה לסיום עבודתו, מכתב פיטורים מהמשיבה, תעודת נכה ואסמכתא מהמוסד לביטוח לאומי בעניין קביעת נכות בשיעור של 36%, הודעת המוסד לביטוח לאומי בדבר דחיית בקשתו לדמי אבטלה מפאת העדר תקופת אכשרה מלאה וטופסי התייצבות בלשכת שירות התעסוקה.

3.   הבקשה הועברה לתגובת המדינה, אשר הותירה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית הדין, תוך הפניה להוראות התקנות.

דיון והכרעה

4.   תקנה 12 לתקנות האגרות, קובעת :

"(א)          בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב)             הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

(ג)             ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

(1) החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;

(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;

(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

(ד)             קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב)."

5.   הנה כי כן, לפי תקנת משנה 12 (ב), הזכאות לפטור מאגרה מותנית בשני תנאים מצטברים; מחד בחוסר יכולת כלכלית המוכחת על פי הקריטריונים שנקבעו בתקנות, ומאידך בכך שההליך, נשוא הבקשה לפטור, מגלה עילה.

6.   בענייננו, כעולה מהתצהיר שצירף המבקש והמסמכים שצורפו לו, הרי שהגם שאין בידי המבקש אסמכתאות המהוות ראיה לכאורה לחוסר יכולתו לשלם את האגרה ואף יתרות הבנק שלו אינן מצביעות על מינוס, הרי שהנסיבות הרלוונטיות למבקש נכון לעת הזו מצביעות, על מצב כלכלי נוכחי קשה.

7.   אלא שבכך לא סגי, שכן כאמור תנאי מצטבר נוסף הוא בשאלה האם ההליך מגלה עילה.

בקשת פטור מאגרה, המחייבת את המדינה לממן בעצמה את ההליכים המשפטיים, לא תיעתר אלא בגין תביעות שיש בהן ממש. שהרי אחד הרציונאליים המונחים בעצם הדרישה לתשלום אגרה הוא ביסוס רצינות ההליך מתוך הנחה שמי שנדרש לשלם אגרה עבור ניהול הליך משפטי שוקל היטב את הצורך בהליך וסיכוייו וכן את  התועלת העשויה לצמוח לו מניהולו [ראה: ע"א 8974/04 פלוני נ. פלונית, (פסה"ד מיום 18.1.2005); בשג"ץ 3836/09 עמותת רופאים לזכויות אדם נ. שר הבריאות, (פסה"ד מיום 7.5.2009)].

על מהותו וטיבו של התנאי בדבר היותו של הליך, בגינו מבוקש פטור מאגרה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית, "מגלה עילה", נפסק בין היתר, במסגרת עניין פלוני הנ"ל, כדלקמן:

"...על הדן בבקשה לפטור מאגרה מטעמי חוסר יכולת כלכלית לבחון למעשה אם נכון הוא לראות במגיש ההליך כאילו שולמה האגרה במובן זה של רצינות ההליך ויסודו בדין ובעובדה. יש לבדוק את כל הנימוקים הכלולים בהודעת הערעור כך שאם יתקבלו יביאו לקבלת הערעור או לשינויו של פסק הדין כמבוקש בהודעת הערעור ,.. בה בעת אין להפוך בחינה זו לדיון בתיק עצמו תוך הכרעה מדויקת באשר לסיכוייו. "אין לנהל עם התובע דקדוקי עניות בקשר לסיכוייו לזכות בתביעה"... מדובר בנטל הוכחה קל המוטל על המבקש, קל מזה המוטל עליו בענייני הפקדת עירבון...כשם שאין נבחנת עילת התביעה לגופה במסגרת התקנות במקרה שבו משולמת האגרה, כך אין לבחון את עילת התביעה לגופה במקרה של חוסר יכולת כלכלית. על כן יש לבחון רק את העילה לכאורה ולבחון שאין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש. אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים.. תוצאה אחרת הייתה מביאה למצב בלתי ראוי שבו מי שהוא חסר יכולת כלכלית יידרש לעמוד בתנאי סף לדיון בבקשתו - לגופה - החמורים מאלו של בעל דין ששילם אגרה".